מקור משנה תורה, הלכות יסודי התורה א׳:ט׳
9 אִם כֵּן מַהוּ זֶה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "וְתַחַת רַגְלָיו". שמות לא יח "כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים". "יַד ה'". "עֵינֵי ה'". "אָזְנֵי ה'". וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים הָאֵלּוּ. הַכּל לְפִי דַּעְתָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם הוּא שֶׁאֵינָן מַכִּירִין אֶלָּא הַנּוֹפוֹת הַגּוּפוֹת וְדִבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. וְהַכֹּל כִּנּוּיִים הֵן. שֶׁנֶּאֱמַר דברים לב מא "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי". וְכִי חֶרֶב יֵשׁ לוֹ וּבְחֶרֶב הוּא הוֹרֵג אֶלָּא מָשָׁל וְהַכֹּל מָשָׁל. רְאָיָה לַדָּבָר שֶׁנָּבִיא אֶחָד אוֹמֵר שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דניאל ז ט "לְבוּשֵׁיִהּ כִּתְלַג חִוֵּר". וְאֶחָד רָאָהוּ ישעיה סג א "חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה". משֶׁה רַבֵּנוּ עַצְמוֹ רָאָהוּ עַל הַיָּם כְּגִבּוֹר עוֹשֶׂה מִלְחָמָה. וּבְסִינַי כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר עָטוּף. לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹ דְּמוּת וְצוּרָה אֶלָּא הַכּל בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה וּבְמַחֲזֶה. וַאֲמִתַּת הַדָּבָר אֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵבִין וְלֹא יְכוֹלָה לְהַשִּׂיגוֹ וּלְחָקְרוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב איוב יא ז "הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא":
פירוש פירוש על משנה תורה, הלכות יסודי התורה א׳:ט׳
9 אם כן מה הוא זה שנאמר בתורה ותחת רגליו וכו'. התורה ניתנה לכל המון ישראל אנשים ונשים וטף והשם יודע המחשבות שידע שמאחר שהם גופים מחוברים מארבעה יסודות א"א שישיגו הנפרד על בוריו לפיכך דבר עמהם בלשון שתוכל דעתם לסבול. ואח"כ כשיתבוננו ויבינו וישיגו מאמתת השם מה שיוכלו להשיג. ידעו שכל הדברים האלה לא נאמרו אלא בדרך השאלה. ועל זה הענין ארז"ל דברה תורה כלשון בני אדם. כלומר דברה עמהם כלשונן שיבינו אותו. שמאחר שהם גופים לא ישיגו הנפרד על בוריו. ומאחר שבא הכתוב בלשונן שאין בו ספק שהוא משל והוא אם שנותי ברק חרבי נדמה לו הכל ונאמר שהכל משל וכנוי:
10 ראיה לדבר זה שנביא אחד אומר שראה הקב"ה לבושיה כתלג חיור וכו'. ר"ל מאחר שאמרו הנביאים שראוהו בצורות משונות כבר נתבאר שאינו גוף ולא ישתנה. ופי' כתלג חיור כשלג לבן. ופי' חמוץ בגדים אדום כמו סוסים ברודים אמוצים זכריה ו׳:ג׳ כמו חמוצים בחילוף א' בח':